רשימת מתחרים היא הדבר הראשון שכולם מכינים, והדבר הכי פחות שימושי. היא אומרת מי קיים, אבל לא מי מתחרה במי, ולא איפה יש מקום. מפת קבוצות אסטרטגיה פותרת בדיוק את זה. היא לוקחת את הרשימה ומציבה אותה על שני צירים, וברגע שהשמות הופכים לנקודות על מפה, פתאום רואים דברים שרשימה לעולם לא תראה.

איך בונים את המפה

בוחרים שני מאפיינים שמפרידים בין השחקנים, שמים אחד על ציר האופקי ואחד על האנכי, ומציבים כל מתחרה במקום שלו. זהו. הקסם כולו נמצא בבחירת הצירים. אם תבחרו איכות מול שירות, כל מתחרה יסמן את עצמו גבוה בשניהם והמפה תהיה חסרת ערך. צירים טובים מכריחים בחירה: גודל עסקה מול עומק טכני, מחיר מול רמת התאמה, רוחב מול התמחות.

מה המפה מראה שרשימה לא

שלושה דברים. ראשית, מי באמת המתחרים שלכם, אלה שיושבים באותו אשכול, לא כל מי שבענף. שנית, מי בכלל לא רלוונטי אליכם, כי הוא בפינה אחרת של המפה ומשחק משחק אחר. ושלישית, והכי חשוב, איפה יש מרחב פנוי, אזור שאף אחד לא תופס, ושאולי שווה לזוז אליו.

אתם לא מתחרים בכל מי שנמצא בענף שלכם. אתם מתחרים במי שיושב לידכם על המפה. את השאר אפשר להפסיק להשוות אליהם.

האשכול הצפוף הוא איפה שכואב

כשהרבה מתחרים נדחסים לאותו אזור, זה סימן רע. זה אומר שכולם מציעים דבר דומה לאותו קהל, והלקוח מתקשה להבדיל ביניכם. שוק כזה גולש למלחמת מחירים, כי כשאין הבדל ברור, המחיר הוא הדבר היחיד שנשאר להשוות. אם אתם בתוך אשכול כזה, המפה לא רק מתארת בעיה, היא מצביעה על הפתרון: לזוז לכיוון שבו יש פחות צפיפות ויותר בידול.

לזוז, אבל לאן

המרחב הפנוי על המפה הוא לא בהכרח פנוי כי הוא זהב. לפעמים הוא ריק כי אין שם ביקוש. לכן הצעד הבא אחרי שמזהים חלל הוא לשאול אם יש שם לקוח שמוכן לשלם, ואם יש לכם נכס שקשה לחקות שמאפשר לתפוס אותו. שם המפה מתחברת ל-VRINO: המרחב הפנוי שווה משהו רק אם יש לכם יתרון אמיתי להחזיק אותו.

בנינו כלי חינמי שמצייר לכם את המפה הזאת אוטומטית, לצד שאר מודלי האסטרטגיה, על בסיס כמה שאלות על העסק והמתחרים שלכם. במקום לנחש איפה אתם עומדים, אתם רואים את זה.

מקורות

  1. Strategic Group, ויקיפדיה